האנושות העריצה את המזל ואת רצון הגורל הטוב מאז ראשית הציוויליזציה. ביוון העתיקה הם נקשרו לאלה טיכה (Τύχη), וברומא העתיקה — לאלה פורטונה.
שמה של האלה השנייה מוכר לכולם כיום, וניתן לראות בו אנלוגיה משמעותית (כמעט שם נרדף) למילים „מזל“ ו„גורל“.
פורטונה והגלגל שלה
המילה „פורטונה“ מקורה בלטינית עתיקה, ומשמעותה המילולית היא „גורל“. במקורה, היא הייתה קשורה לפולחן האלה פורטונה, שהופיע זמן רב לפני פריחתה של האימפריה הרומית, ככל הנראה באזור לאציו בין השבטים האיטליים, בתקופה שבין המאה ה-10 למאה ה-7 לפני הספירה.
ייתכן שהלטינים עבדו את האלה הזו עוד לפני הגירתם לחצי האי האפניני והביאו עמם את המסורת הזו. אין לכך עדויות ישירות, אך ידוע כי פורטונה נודעה ברומא העתיקה כבר במאה ה-6 לפני הספירה. הוכחה לכך היא מקדש עתיק שנבנה על ידי מלכה השישי של רומא, סרוויוס טוליוס, לחופי נהר הטיבר בין השנים 578 ל-534 לפני הספירה.
בתחילה, פורטונה נחשבה לאלה של החקלאים, שחגגו לכבודה מדי שנה ב-24 ביוני את חג Fortis Fortunae. האמונה הייתה כי טוב ליבה של האלה מביא תנאים נוחים ליבול עשיר: מזג אוויר מתאים, גשמים ושיטפונות. מאוחר יותר, גם הרועים אימצו את הפולחן, משום שרווחתם הייתה תלויה אף היא בפוריות המרעה.
באותה תקופה כבר הייתה קיימת ברומא האלה סרס (Ceres) — אלת התבואה והפריון, מה שמעורר ספקות באשר למקורה הרומי של פורטונה. ייתכן שהפולחן הושאל מהשבטים האיטליים או מהיוונים הקדומים והתפתח במקביל למיתולוגיה הרומית המסורתית.
פורטונה בתקופה הרומית המאוחרת
לא ידוע במדויק מתי וכיצד נולד פולחן פורטונה ברומא, אך בשיא תהילתה הייתה האלה פופולרית ביותר. ברחבי האימפריה הרומית התגלו אלפי מזבחות וקפלות שהוקדשו לה, וכן עשרות אלפי תבליטים ותמונות שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות.
דמותה של פורטונה הופיעה על מטבעות עתיקים, כלי בית, מוצרי מלאכה ומזבחות ביתיים. במספר מאמיניה, היא הייתה יכולה להשתוות למרקוריוס — אל העושר, המסחר והרווח.
פורטונה הייתה חלק מהפולחן הקיסרי הרומי תחת השם Fortuna Augusta. היא זכתה להוקרה מיוחדת בשנת 19 לפנה"ס — לאחר שובו המנצח של אוקטביאנוס אוגוסטוס מן המזרח.
האלה תוארה לעיתים קרובות עם קרן השפע (cornucopia) וגלגל מזל, וסביבה הופיעו אלגוריות אחרות: Felicitas (אושר), Hilaritas (שמחה), Concordia (הרמוניה) ו-Fides (נאמנות). החל מהמאה ה-1 לספירה, תוארה פורטונה לעיתים קרובות לצד איזיס — אלת הנשיות והאימהות.
מלבד המקדש העתיק של סרוויוס טוליוס על גדות הטיבר מהמאה ה-6 לפנה"ס, נבנו בהמשך מקדשים מפוארים נוספים לכבודה של פורטונה. בשנת 194 לפנה"ס נבנה מקדש Fortuna Primigenia, בשנת 180 לפנה"ס מקדש Fortuna Equestris, ובשנת 101 לפנה"ס — מקדש „מזל היום הזה“ (Fortuna Huiusce Diei).
תהילת פורטונה נמשכה גם לאחר נפילתה של האימפריה הרומית. פולחנה התפשט ברחבי מערב אירופה ושרד באופן לא רשמי לאורך ימי הביניים. גם בעת החדשה היא לא נשכחה — בשנת 1852 נקרא על שמה אסטרואיד שהתגלתה באותה שנה.
כיום, המילה „פורטונה“ מקושרת יותר למזל ולגורל מאשר לאלה הרומית העתיקה. גלגל המזל (רולטה) הפך לסמל מוכר בכל קזינו, והביטוי „בן טיפוחה של פורטונה“ מתאר אדם שהמזל מאיר לו פנים בכל אשר ילך.
גם בעידן הדיגיטלי, רבים ברחבי העולם ממשיכים להסתמך על המזל יותר מאשר על ההיגיון והחישוב המדויק. הביטוי „להפקיד את גורלך בידי פורטונה“ כנראה לא יאבד מתוקפו לעולם, גם אם כיום את מקומה של האלה ממלא במקרים רבים גנרטור מספרים אקראיים.